פסק-דין בתיק ת"ק 009333/03

1.         בפני תביעה לנזקי רכוש אשר ארעו לרכבו של התובע, מורה לנהיגה, בעקבות תאונת דרכים מיום 22/11/02, בשעה 13:00 או בסמוך לכך, ברחוב בני דן בתל אביב [להלן: "התאונה"].

            בזמן התאונה היה רכב התובע נהוג על ידי מורה לנהיגה מטעמו, מר יניר ישורון [להלן: "ישורון"].

2.         בכתב התביעה אשר הוגש על ידי התובע צויין כי התאונה אירעה ביום 23/11/02. בכתב התביעה אין כל אזכור לכך כי מדובר ברכב של מורה לנהיגה, אשר היה נהוג על ידי תלמיד .

לגבי נסיבות התאונה  מצויין כי רכב התובע עצר לפני כיכר, על מנת לתת זכות קדימה לרכבים חולפים בכיכר, ורכב הנתבעת פגע בו מאחור וגרם לנזקים.

הנזקים הוערכו על ידי שמאי בסך של 2,430 ש"ח, וכן נדרשו במסגרת כתב התביעה  החזר הוצאות השמאות בסך 401 ש"ח והוצאות נוספות בסך 350 ש"ח. סה"כ הועמד סכום התביעה על הסך של 3,181 ש"ח.

3.         הנתבעת הגישה כתב הגנה וטענה כי נהגה מאחורי רכב התובע ועצרה מאחוריו בכניסה לכיכר. הנתבעת ציינה כי בשלב מסויים החל רכב התובע להיכנס לכיכר, אולם, אז בלם התלמיד בכיכר ללא כל סיבה, והנתבעת מאשרת כי פגעה ברכבו קלות.

            הנתבעת טענה כי ברכב נהג תלמיד בשם אליהו פריש וכי התאונה נגרמה בשל רשלנותו ו/או רשלנות ישורון, שהיה לידו.

הנתבעת טענה כי לא גרמה כלל לנזק הנטען.

עוד טענה הנתבעת כי חוות דעת השמאי נערכה כחמישה חודשים לאחר התאונה, דבר שיש בו כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין התאונה לנזק הנטען.

מבטחתה של הנתבעת "הראל חברה לביטוח בע"מ", צורפה כנתבעת נוספת בתיק זה, לבקשתה.

העדויות והראיות;

4.         ביום 07/01/04 העידו בפני התובע, ישורון והנתבעת.

            התלמיד אשר נהג ברכב, מר אליהו פריש, לא הובא לעדות על ידי מי מהצדדים.

התובענשאל בחקירתו הנגדית, מדוע נבדק הרכב על ידי שמאי רק חמישה חודשים אחרי התאונה, והתובע ענה ש"אין לו הסבר מיוחד", ושלוקח זמן לברר פרטים, וצריך למלא טפסים.

התובע הודה כי טעה ביום התאונה אך טען כי, ביום המקרה, שאין מחלוקת שהיה יום ו' בשבוע, שלח את הטפסים לסוכן הביטוח והודיע על המקרה.

ישורוןהעיד כי הוא ותלמידו נכנסו לכיכר, בלמו, התקדמו, בלמו פעם נוספת ואז ארעה התאונה. ישורון לא זכר מה היתה מהירות נסיעת הנתבעת. ישורון טען כי הפגיעה נגרמה בתאונה זו וגרמה לכך שלא ניתן היה לפתוח את תא המטען.

הנתבעתהעידה כי הפגיעה היתה אחרי הבלימה השניה, אולם זו היתה מכה של פגוש אל פגוש ולא היה נזק. הנתבעת טענה כי ברכבה לא נגרם כל נזק.

נציג חברת הביטוח סיכם וטען כי העובדה שהרכב נבדק רק חמישה חודשים אחרי התאונה מנתקת את הקשר הסיבתי בין הארוע לנזק; כי לא סביר שנזק שגרם לכך שתא המטען לא יפתח, לא יטופל מיידית; כי בכתב התביעה נפלו טעויות לענין מועד התאונה ולא יתכן שההודעה אכן ניתנה ביום ו' בצהריים, כאשר בדר"כ משרדי סוכני הביטוח סגורים.

דיון והכרעה;